היום זרקתי את בקבוקון
האפטר שייב שקנית לי,
תשע עשרה שנה היה
בארונית שלי
משתמש מידי פעם
בטיפה פה טיפה שם
נוהג בחסכנות בזכרון.
אז היום הלך הוא אחרי
החולצה שהתבלתה
והתמונה שדהתה
והזכרון שמתערפל
אל מול ים המצבות הלבן הקשה
ורק הכאב עדיין טרי
כי לכאב אין תאריך תפוגה.
כל יום אנו מתים מעט
כל יום אנו זוכרים מעט
כל יום אנו שוכחים מעט
כל יום נצמדים לזכרונות
פעם כדי לזכור לבשתי את חולצתך השחורה
ושדהתה מת עוד זכרון
גם אנחנו דוהים ובקרוב תעלמי איתי
ורק הכפית בצנצנת הסוכר עוד מזכירה אותך.
כל יום אנו מתפקדים פחות
כל יום אנחנו רוצים פחות
כל יום אנחנו מכינים את המציאות
ליום שבו שוב לא נחזור
שעזבתם לבשתי באנחה את השלשלאות האוריריות
אחריות הינו משא כבד מנשוא
שחורצת בנו בכל שנה
האוויר שוב מקסים בפרפריו החדשים חסרי הדאגות.
כל יום נולד משורר חדש
כל יום נולד רופא נוסף
כל יום נולד מורה
אך אף אחד לא מלמד איך לחיות
שאחיך הלך בכיתי בכי מר עם האיש אותו בחרת
אך משא הצער לא הוקל עם השנים
וכך למדתי לחסוך בכאב
לפרוק אותו לאט עם השנים לחיות לצידו
כל יום מוליד יום נוסף
כל יום חולף
יום
חולף.
Hallelujah
written by Leonard Cohen
I did my best, it wasn't much
I couldn't feel, so I tried to touch
I've told the truth, I didn't come to fool you
And even though
It all went wrong
I'll stand before the Lord of Song
With nothing on my tongue but Hallelujah
האיש עם שעון הזהב,
עמדתי בשוק באמצע זרם של אנשים
ששטף דרכי, מביט ומחפש
תמונה.
לפתע לקראתי פסע, איש אפור למראה
פניו חרושות ושערו אפור בהיר
בידו האחת מטלטל, ומגיש לאוזנו
שעון זהב.
לידי עצר מתעסק במחוגי השעון ואז
שאל, מה השעה
ואני שלא בא לי להוציא את הסמאטפון
עניתי, חצי אמת, כי אין לי שעון
הביט בי והושיט את ידו ושלף מסלו
את הסמארט שלו וחזר לעסוק בשעונו.
בתמהון, שאלתיו מה לך שעון וענה
מעט בבישנות, כמי שנתפס בקלקלתו
אני חייב שעון
ואפילו כזה שלא עובד לענוד על ידי
כן, אך מדוע, שאלתיו,
בביתי, הסביר יש לי יותר משלושת אלפי שעונים
מהראשון שקיבלתי ועד היום
ובכל אחד מהם הקפאתי חלק אחר מחיי
למשמרת.
אמר והמשיך לזרום, עד שנמוג.
מוזר, כי עכשיו שנעלם, אני לא בטוח
שאמר זאת.
שהייתי בשרות סדיר היה מקובל בינינו החילים שבשרות החובה, לקנות מתנה צנועה לכל חיל שסיים את שרותו ומכיוון שהצבא לא ממש נתן משכורת אלא יותר סכום כסף שהיה מעין דמי כיס, היה מקובל לקנות למשתחרר הטרי תקליט שנחשב מתנה יפה ולא מאוד יקרה. סוגי המוזיקה נעו בדרך כלל סביב הרוק או הפופ הקליל, מוזיקה ישראלית עכשוית כמו שלום חנוך וכמובן מזרחית לחובבי הז'אנר. מספר שבועות לפני שהשתחררתי מהשרות פנו אלי החברים במחלקה ושאלו אם יש משהו מסויים שעדיף בעיני ומכיוון שלא ממש הייתי חובב מוזיקה אדוק אמרתי להם שאני מותיר את הבחירה בידם, תשובה שכנראה לא בדיוק הקלה עליהם. הרס"ר שהיה המפקד שלנו והיה גם מבוגר מאיתנו בערך בעשור, העיף בי מבט ואמר, אני חושב שאני יודע, אתה אוהב את ליאונרד כהן ואילו סיטואציה כזאת הייתה מתרחשת היום כנראה שהייתי מגגל או בודק ביו-טיוב לפני שהייתי מוציא תשובה, ברם זה היה בעידן טרום המחשב הביתי ובטח שעל סמארטפון אין מה לדבר ולכן מכיוון שחשתי שגלומה כאן איזו מחמאה רק הינהנתי בראשי וקיוותי שלא תהיה כאן איזו נפילה גדולה מידי.
את השיר "סוזאן" אהבתי מיד וגם מיד הבנתי שיש שם דימויים שלא מובנים לי והתחושה התגברה עם האזנה ל"צ'לסי הוטל" שיש אומרים נכתב על ג'ניס ג'ופלין, ו"למי באש" שמבוסס על תפילה של יום כיפור, אבל השיר שהכי תפס אותי היה "מעיל גשם כחול מפורסם" ושם הבנתי בברור שאני לא מבין דבר. השיר שנכתב בסגנון מכתב הילך עלי קסם בפשטות המורכבת שלו ושנים רציתי לנסות לכתוב משהו משלי בהשראתו.
2022.01.11 23:02.
זה שתיים בלילה שנה חדשה
אני כותב לך לבד חסר תקווה
בחוץ חשוך ורוח קרה
את הלכת ללא שוב ומזמן לא ערה
היום אני גר בין חורש להר
רחוק מישוב וללא מכר
בעת געגוע מזמן לזמן
אחזור בראשי לביתך הישן
שהיום הוא עזוב כולו דממה
כלום מצאת בעיר הגדולה נחמה
שעות של שיחה ספסל בגינה
מדבר את חיי, חרטות, את קשובה
בחולצה של פסים לבנה וכחולה
התרת קשרים פשטת צורה
פחדי אספת המראת אל האור
תמיד השתוקקת להיות ציפור
כבני איקרוס הגבהנו מעלה, מעלה
השכחת את אפולו ההתעלמתי מדיאנה
הציידת נמה האם השמש עוד קרה
חיציה נחים בתלי עינה כבר כהתה
בחוץ בחלון השחר שוב עולה
אינני מתגעגע אינני מחכה
עופי יפה עופי, לך ים כחול נועד
לי חוב חיים נותר, כזה שלא יוחזר.
רוליבר
דייגת
תני להם חכה ולא דגים
עינייך ככחול-ים מלא חמלה
אך היא אינה מקשיבה
כחולמת נתנה להם גם לחם
יש בה משהו אכזר
יש בה משהו מהתל
מאחוריהם מתחבאת ילדה
שפוחדת מאהבה.
מבטה התמים מכזב
שריונה השקןף מתנת ארטמיס
אהבתה אהבת בת לסבוס
ברשתה יפול גם אקטיון
יש בגופה משהו נערי
יש בידיה משהו גברי
כמו דייגת תנשק לדגים
תותירם מפרפרים על החוף
אחר תעפעף בעיניה
תלטף כל קבצן וכלב
שפיה הצר אדום כדם
ממוסגר בין שפעת תלתליה
יש שתחשוף משהו שרירי
יש שתשפוך משהו רגשני
בראש מעורפל ומחשבה קרה
תוותר את גופך על חוף.
Rolybr's Blog - Travel & Street Photography 